פסק-דין בתיק ס"ע 8572-12-10

הנתבעת 2, מדינת ישראל (להלן - הנתבעת ו/או המדינה) הגישה בקשה לדחייה על הסף של התביעה עקב אי הגשתה בהתאם לדין ועקב שיהוי ניכר בהגשתה.

התובעת, שולמית מישאלי (להלן - התובעת) מתנגדת לבקשה.

רקע עובדתי -

1.         התובעת עבדה כגננת בעירית קרית גת (להלן - העיריה) בין התאריכים 1.9.1969 ועד 31.8.1970 עת סיימה את עבודתה עקב לידה.

2.         מיום 1.9.75 ועד לפרישתה לגמלאות ביום 30.6.09 עבדה התובעת בשירות המדינה כאשר בתפקידה האחרון שמשה כמפקחת על גני ילדים.  

3.         ביום 21.6.09, בסמוך לפרישתה קיבלה התובעת מכתב שעניינו אישור הגמלאות המפרט את שיעור קצבת הפרישה שלה ומציין כי תקופת שירותה הנושאת זכות לגמלה מסתכמת ב-34 שנים ו-8 חודשים. (להלן - החלטת הממונה) (נספח א' לבקשה). במכתב זה הובהר לתובעת כי נעשתה פנייה לעירית מזכרת בתיה לקבלת שיעור השתתפותה בקצבה בגין תקופת עבודתה בין התאריכים 1.9.70 ועד 31.8.75.

4.         ביום 15.7.09 נשלח לתובעת מכתב בדבר השתתפותה של עירית מזכרת בתיה בקצבתה (נספח ב' לבקשה).

5.         במהלך השנים 2009 ו-2010 פנתה התובעת הן לעיריה והן לנתבעת על מנת לערוך הסכם רציפות  בגין תקופת העסקתה בעיריה.

6.         ביום 23.11.10 השיבה הגב' מלכי אסולין מנהלת אגף א' של משאבי אנוש במשרד החינוך לפנייתה של התובעת בעניין הסכם רציפות עם העיריה, כי נציבות שירות המדינה  לא אשרה את הבקשה משום שניתן לדון בעריכת הסכם לרציפות זכויות רק בעניינם של עובדים שטרם יצאו לפרישה.

7.         ביום 6.12.10 הגישה התובעת את התביעה הנוכחית ובה הינה עותרת לתשלום גמלה מלאה המבוססת על החלת הסכם רציפות הזכויות בין  העיריה למדינה. 

טענות הנתבעת בתמצית -

8.         מהות התביעה הינה למעשה ערעור על החלטת הממונה על הגמלאות.

            בהתאם לתקנה 1 לתקנות שרות המדינה (גמלאות) (המועד להגשת ערעור), תש"ל - 1970, היה על התובעת להגיש ערעור על החלטת הממונה - (נספח א' לבקשה) - בתוך 60 ימים ממועד קבלת ההחלטה. מאז חלפה תקופה של כשנה וחצי ועל כן מנועה התובעת מלערער על החלטת הממונה בדרך עקיפה של הגשת תביעה בבית הדין.

9.         על פי ההלכה הפסוקה, אין בית הדין רשאי להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטת הממונה על תשלום הגמלאות.

10.        כן מפנה המדינה למספר מכתבים נוספים שלה לתובעת שנשלחו בחודשים מאי ויוני 2009 ובהם הודעה על תנאי פרישתה. (נספחים ג' וד' לבקשה).

11.        לטענת המדינה, אין בתכתובות של התובעת עם מנהלת הגמלאות או כל גורם אחר שבפועל נעשו לאחר פרישתה כדי לעצור את מירוץ הזמן לעניין המועד להגשת הערעור.

            לאור האמור, יש לדחות את התביעה על הסף.

12.        גם לגופו של עניין סבורה המדינה כי אין להתערב בהחלטתה, מאחר שאין דנים בהסכם רציפות לאחר פרישה ומאחר והחלטה זו תואמת את מדיניות המדינה, הוראות הדין והפסיקה הנוהגת.

לטענתה - משעולה מהעובדות כי התובעת לא פנתה למדינה בבקשה להחיל את הסכם הרציפות טרם פרישתה - הרי ביום פרישתה התגבשה זכותה לגמלה והיא מקבלת את מלוא הגמלה לה היא זכאית.